תנ"ך על הפרק - תהילים ה - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים ה

572 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑יהושרהַיְשַׁ֖רלְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

למנצח אל הנחילות - אל כמו על בטעם כמו ותתפלל על ה', אל הנער הזה להפך ולא יתחלף האל"ף בעי"ן, רק אותיות אהו"י הם המתחלפים ושי"ן בסמ"ך, כי הם קרובים במוצא. והנחילות - תחילת פיוט אולי הוא מגזרה ינחלו לכם, כדרך: האכילה ההיא.אמרי האזינה - מגזרת אזנים הטה אזנך. בינה - לשון ציווי, כמו: שימה נא. הגיגי - כפול העי"ן כי מן הגא הוא כמו זנוניה ואמר לשם בינה, כדרך בן אדם וככה ודע לבבי, גם האזינה והטעם שיתברר לכל כי אין ספק כי הכל ידע, ואין לו צורך לאזנים כדרך הנוטע אזן הלא ישמע. הקשיבה - זאת הגזרה קשורה עם למ"ד, על כן לא נכון לדבר מי יקשיבני. וטעם מלכי – אין לי מלך שאשוע אליו, רק אתה לבדך.ה' - טעם בקר – כל בקר, כמו: חדשים לבקרים. ופעול אערוך לך – חסר כאילו אמר אערוך לך תפלתי כאשר פירשתי, כי כח שמות בפעלים וברך ולא אשיבנה וברוב יועצים תקום בעתידים כאילו כתוב למעלה כי אליך אתפלל תפלתי ומלת לך עם בקר אערוך לך מושכת עצמה ואחרת עמה, כמו יכפה אף והנה הוא ואצפה לך.כי - טעם ה' שיש לך להטיב הרשע לא תחפוץ, בעבור שהזכיר מלכי. לא יגורך רע - יגור עמך כמו ישכבנה, וככה גדלני כאב גדל עמי ורע הוא אדם לא שם דבר, והעד לא יתיצבו הוללים מלעיגים לנגד עיניך, כמשפט אנשי ארץ.לא - טעם יתיצבו – כדרך העבדים נצבים על מלכם.תאבד איש דמים ומרמה - הוא הרכיל, כמו: חץ שחוט לשונם מרמה. יתעב ה' - השם הוא הפועל והטעם שהוא נתעב בעיניו ונמאס.ואני - שב לאשר החל בקר תשמע קולי, שהוא בא אל בית השם ואין עמו מנחה להשתחות בהיכלו, כמביא מראשית פרי האדמה ששם כתוב והשתחוית לפני ה' אלהיך. והנה הטעם: אין לי מנחה רק להודות ברוב חסדך עלי. וטעם ביראתך – אין לי במה אשתחוה רק ביראתי ממך, כדרך ובעבור תהיה יראתו על פניכם, כי האחרים יראו מהשם.ה' - תחלת תפלתי שתנחני בדרך צדקתך. למען שוררי - כי אפחד שתמעד רגלי ותענישני, אז ישמחו שוררי וטעמו מגזרת אשורנו ולא קרוב כמו עוין את דוד המסתכלים ביום רעה.ומלת הישר – כמו: היצא אתך.כי אין בפיהו - בפי כל אחד מהם כמו: מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו. ונכונה תואר למלה, או דברה וככה יענה עזות ומאכלו בריאה. קרבם - הוא הלב הנסתר. הוות - מגזרה הוה להם למלך כי יחשבו מחשבות רעות, אולי תהיינה ותקומנה. קבר פתוח - אסון מיד. יחליקון - מגזרת איש חלק והכל מגזרת חלק כחלק בעבור היות החלקים שוים.האשימם - האל"ף שרש או תתחלף כיו"ד תישמנה, כמו: והאדמה לא תשם. וטעם ממועצותיהם – כי עצתם תפילם.וישמחו - טעם ותסך עלימו – בעבור שהזכיר חוסי בך והמלה מפעלי הכפל ובא הסמ"ך בלא דגש, על דרך והקל מעליך.כי - זה הפסוק דבק בעליון, כי אוהבי שמך ישמחו, בך בראותם שתדיח הרשעים ותברך הצדיק. יש אומרים: תעטרנו - מהבנין הקל, כמו עוטרים אל דוד. והנכון שהוא מבנין הנוסף על דרך: יעשרנו המלך, שהוא יעשרנו והוא יוצא לשנים פעולים והפעול באמת הוא רצון, כי הקב"ה מעטיר רצון את הצדיק הרי שהצדיק פעול במקצת מאת הקב"ה, שהוא עטור מן הרצון, אך את הרצון הוא פעול לבדו באמת.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך